הסכם האסוציאציה

הסכם האסוציאציה הינו הסכם בילטראלי הנוגע לכלל תחומי הקשר בין מדינות האיחוד האירופי ומדינת ישראל

ההסכם  נחתם ב-1995 ונכנס לתוקף בשנת 2000. הסכם זה החליף את ההסכם שנחתם בין שני הצדדים ב-1978.

הסכם האסוציאציה מהווה מסגרת משפטית למערך היחסים בין האיחוד האירופי וישראל בתחום הכלכלי , בתחום המדיני, התרבותי, החברתי והבריאותי.  בתחום הכלכלי, יצואנים ישראלים ויבואנים אירופאים נהנים מהנחות מכסיות משמעותיות.

ישראל, שאינה חברה באיחוד האירופי, נהנית בזכות הסכם זה מקשרים הדוקים בתחומים שונים עם מדינות האיחוד.
אחת לשנה מתכנסת מועצת האסוציאציה, בה משתתפים שר החוץ הישראלי ושר החוץ התורן של הנשיאות האירופית. במועצה מתקיים דיאלוג על תכני ההסכם  ונבחנות דרכי ביצוע החלטות קודמות.

החלק שממומש מהסכם האסוציאציה, ברובו קשור לסחר בינלאומי - איזור סחר חופשי, הסרת מגבלות מכס.

החלק שעדין לא ממומש: התקדמות בתהליכי אינטגרציה כלכלית וחברתית - שירותים + שירותים פיננסיים, דיני תחרות וקניין רוחני, איכות סביבה, הרמוניזציה בתקינה, מדיניות הגירה ומניעת עבירות בינלאומיות, תיאום משטרי הביטוח הסוציאלי, השלמת מערכת אמנות המס, ורכישות הממשלתיות (תחומים הציבוריים עתירי הממון – כגון ביטחון, תחבורה, מים, אנרגיה, חינוך, בריאות ותקשורת).

​ראוי לציין כי האיחוד האירופי שואף לחתום על הסכמי אסוציאציה עם מדינות נוספות, כגון מדינות מרכז אמריקה ועוד.

​​