ימאי, ספן, מלח, יורד ים Rating ,Sailor, Deck hand Seaman
ימאי - עובד אוניה, בדרך כלל עובד זוטר באוניה.
למלח ישראלי "פנקס ימאי" המונפק על ידי המפקח על הימאות במשרד התחבורה.
אדם יכול להתחיל לעבוד כימאי מגיל 15 ומעלה. מגיל 15 ועד גיל 18 העובד הינו חניך.
על המבקש תעודת ימאי להגיש למשרד תעודת יושר ותעודת בריאות.
כדי להתקדם בדירוג הימאים יש לעבור מבחנים של משרד התחבורה המעניק את דרגות הימאים.
מקור השם מלח מהמילים השומריות "מה" – אוניה "לח" – הלך.
המונח מלח מוזכר בספר יונה א', פסוק ה': "וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל-אֱלֹהָיו וַיָּטִלוּ אֶת-הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל-הַיָּם לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם" .
בישראל, ימאים כפופים לדיני העבודה, ונהנים מההגנות של דיני העבודה. כמו כן קיימת מערכת חוקים משמעתיים המוסדרת בעיקרה על ידי 
חוק הספנות (ימאים) התשל"ג-1973.
ישראל שותפה לאמנות בינ"ל של זכות העובדים, בהם הוראות וכללים לתנאי מחייה, שעות העבודה ומשמרות, דרכי העבודה ואופן העבודה של הימאי.
שכר הימאי משולם מידי חודש על סיפון האוניה או על פי הסכמת הימאי לחשבון הבנק שלו.
אם הימאי נשכר לתקופת הפלגה מסוימת וההפלגה נמשכת מעבר לתקופה הנקובה, ימשיך הימאי להיות מועסק על פי אותם תנאים עד תום ההפלגה.
אשת ימאי זכאית על פי החוק לקבל שליש ממשכורתו של בעלה במהלך ההפלגה.
לימאים זכות לשכר וריפוי בתקופת מחלה והחלמה מפציעה - Maintenance and Cure הזכות קיימת בפגיעה על האוניה או מחוצה לה במידה והיא נובעת מעצם השרות באוניה, בחופשת חוף ובדרך מהאוניה או אל האוניה. פגיעה מכוונת או ניסיון לערוק מפקיעים את זכותו זו של הימאי.
באוניה קיימת היררכיה פיקודית וסמכויות שיפוט אשר בראשה עומד הקברניט – מנהל האוניה והימאים כפופים לו. מעל הקברניט - המפקח על הימאים ובית הדין לימאות שפסק דינו סופי.
על כלי שיט ישראלים משרתים ימאים ישראלים ושאינם ישראלים.
נהוג היה שאוניה ישראלית תהיה תחת קברניט ישראלי ותשעה אנשי צוות ישראלים לפחות. מגמת החוק וטובת המשק הישראלי היא שעל כלי השיט ישרתו ימאים ישראלים, אלא ששכרם של הימאים הישראלים גבוה יותר ולכן נשכרים ימאים לא ישראלים רבים העובדים בהיתר של המפקח על הימאים.
לקברניט יש סמכות לשכור ימאי זר כשהוא עוגן בנמל זר ויש לו צורך בעובד.
בעבר הרחוק המלחים היו עבדים ושבויי מלחמה אשר שימשו כחותרים. בעבר הקרוב יותר היו המלחים אנשים קשי יום, חלקם אף "גויסו" לעבודה במרמה. הסוכן היה מזמין אותם לכוסית ומטיל מטבע לתחתית הכוס ובזאת היו מחויבים לעבודה. מכאן הנוהג להרים כוס לחיים כדי לבדוק שלא מוטלת מטבע בתחתיתו.